מודל תל"מ: תכנון לפי מרכיבי תפקיד – לבנות תהליך הכשרה אפקטיבי שלב אחר שלב

מה זה מודל תל"מ, איך הוא נולד בצבא ההגנה לישראל, ולמה הוא הפך למתודולוגיה מרכזית בפיתוח הדרכה ארגוני? אם אתם עוסקים בהכשרות, הוראה או למידה – כדאי להכיר את הגישה הזו שמשנה את הדרך שבה בונים תהליכי הכשרה שמובילים לתוצאה.

אחרי שכתבתי על מודל 70-20-10 ומודל ADDEI, הגיע זמנו של מודל נוסף שנקרא תל"מ.

מודל תל"מ או בראשי תיבות של "תכנון לפי מרכיבי תפקיד", הוא אחד המודלים המרכזיים והמשפיעים ביותר בתחום פיתוח ההדרכה הארגונית בישראל ובבניית תהליכי למידה מותאמים. הוא פותח בשנת 1978 על ידי אביבית שפיזאיאן ופרופ' יונתן סמילנסקי במסגרת הצבא הישראלי, ו

מטרתו הייתה לבנות תהליך הכשרה מקצועי וממוקד, שמתאים לצרכים משתנים בסביבת הלמידה הארגונית.

הרקע והצורך במודל תל"מ

שיטת ת"ל"מ הפכה לכלי משמעותי עבור מפתחי הדרכה בבניית תהליך הכשרה מדויק שמתאים למצבים אמיתיים בשטח. לפני פיתוח מודל תל"מ, תהליך ההכשרה בצה"ל ובארגונים אחרים היה מבוסס בעיקר על העברת ידע תאורטי בהרצאות, כאשר רק חלק קטן מההכשרה הוקדש לתרגול מעשי. לא הייתה שיטה סדורה שבנתה את ההכשרה כך שתתאים בצורה מיטבית לצרכים האמיתיים של התפקידים השונים. כתוצאה מכך, חניכים רבים שעברו הכשרה, התקשו לתפקד אחריה במצבים אמיתיים ולהמיר את כל מה שנלמד לפרקטיקה.

מודל תל"מ פותח במטרה לספק פתרון מקיף לבעיה זו. המודל נבנה כך שהוא מתמקד בפירוק התפקיד למרכיבים, בניתוח מעמיק של כל מרכיב ומרכיב, ובהבניית ההכשרה בהתאם למרכיבים אלו. התהליך כולו נועד להבטיח שהחניכים רוכשים את כל היכולות והמיומנויות הדרושות לתפקוד מוצלח בהכשרה, ולאחריה יוכלו להשתלב בצורה חלקה ולתפקד בתפקיד הספציפי של אותו הכשרה.

השלבים במודל תל"מ

מודל תל"מ בנוי משישה שלבים עיקריים, שמאפשרים פיתוח תהליכי למידה מקצועיים ובניית הכשרות אפקטיביות שמותאמות לדרישות התפקיד והארגון. כל אחד מהשלבים תורם להבניית ההכשרה בצורה הדרגתית וממוקדת:

1. אפיון התפקיד - זיהוי וניתוח מרכיבי התפקיד

2. אפיון מצב הבסיס - הגדרת המצב ההתחלתי שממנו יוצאים לדרך

3. הגדרת הצלחה בתפקיד - קביעת מדדי הצלחה ומבחן הסמכה מעשי בסיום ההכשרה

4. תכנון רצף ההכשרה - הקניית ידע ותרגול מעשי בשכבות מודולריות

5. הוספת מורכבויות בהדרגה - הכנסת גורמים מסבכים לאורך התהליך בהתבסס על מצבי התפקוד שאופייניו בשלב אפיון התפקיד

6. ביצוע מבחן הסמכה מעשי מסכם - סיכום ההכשרה ובחינת כל היכולות שנרכשו

   
   
   
   
   
   

שלב 1: אפיון התפקיד

השלב הראשון במודל תל"מ הוא אפיון התפקיד. בשלב זה יש לבצע ניתוח מקיף של התפקיד, אשר כולל זיהוי כל המשימות, תת-המשימות ומצבי התפקוד שמרכיבים אותו.

רגע, מה זה "מצבי תפקוד"?

מצבי תפקוד הם הסיטואציות האמיתיות שבהן העובד נדרש לתפקד במסגרת תפקידו בפועל. הם כוללים את כל המצבים השגרתיים והמיוחדים שהתפקיד דורש, וכוללים גם האתגרים והמורכבויות הכרוכים בכך. מצבי התפקוד מאפשרים למפתחי ההדרכה לזהות את המיומנויות, הידע והכלים שהחניכים צריכים לרכוש כדי להצליח בתפקידם.

במהלך אפיון התפקיד, יש לנתח את כל מצבי התפקוד ולפרט כיצד הם משתלבים בתהליך ההכשרה. הניתוח הזה מסייע לבנות תהליך הדרכה שמדמה את המצבים האמיתיים שהעובדים יפגשו בתפקידם, וכך מבטיח שההכשרה תהיה מעשית ורלוונטית ככל האפשר.

שאלות לדוגמה שיכולות להישאל בשלב זה:

• מהן המשימות העיקריות בתפקיד?

• אילו מיומנויות נדרשות כדי לבצע את המשימות בצורה אפקטיבית?

• מהי תכיפות והחשיבות של כל משימה?

• מהם מצבי התפקוד שבהם העובד יידרש לתפקד?

• כיצד כל מצב תפקוד דורש שילוב של מיומנויות וידע?

  
  

דוגמה בהכשרת מורים: 

במסגרת אפיון תפקידו של מורה, ניתן לזהות משימות עיקריות כמו תכנון שיעורים, ניהול כיתה, והערכה מתמשכת של תלמידים. במקביל, יש לנתח את מצבי התפקוד האפשריים, כמו ניהול שיעור תחת לחץ זמן, התמודדות עם תלמידים מתקשים, וניהול דיאלוג עם הורים.

כל משימה ומצב תפקוד דורשים מיומנויות שונות, כמו יצירתיות בתכנון השיעור, כישורי תקשורת לניהול הכיתה, ויכולת אבחון לצורך הערכת התלמידים.

לב התפקיד

במקביל לפירוק התפקיד למרכיביו והתייחסות למצבי התפקוד, נדרשת להגדיר את "לב התפקיד". לב התפקיד הוא זיקוק של מהות התפקיד להגדרה ברורה. לדוגמא, במקרה שלנו בהכשרת מורים, ניתן להגיד ש-לב התפקיד הוא היכולת לנהל את הכיתה בצורה אפקטיבית תוך הקניית ידע באופן שיטתי ומותאם לצורכי התלמידים.

שלב 2: אפיון מצב הבסיס

בשלב זה, מגדירים את הנקודה שממנה מתחילים. זה המצב ההתחלתי שממנו יוצאים החניכים בתחילת ההכשרה. השלב הזה כולל זיהוי רמת הידע והמיומנויות ההתחלתיות של החניכים, והגדרת התכנים שצריך להקנות להם בתחילת הדרך.

שאלות לדוגמה שיכולות להישאל בשלב זה:

• מהי רמת הידע והמיומנויות הנוכחית של החניכים?

• מהן המשימות הבסיסיות שצריכות להילמד בשלב זה?

• כיצד ניתן להבטיח שהחניכים יתחילו מהמקום הנכון בתהליך ההכשרה?

  
  

דוגמה בהכשרת מורים: 

בתחילת הכשרתם של מורים חדשים, ניתן להתחיל בהקניית ידע בסיסי בפדגוגיה ובניהול כיתה. המטרה בשלב זה היא להביא את כל המורים לרמה מינימלית של הבנה וכלים פדגוגיים, כך שכולם יוכלו להמשיך לשלבים מתקדמים יותר בצורה אחידה.

שלב 3: הגדרת הצלחה בתפקיד

שלב זה כולל את הגדרת הצלחה בתפקיד וקביעת מבחן הסמכה. הצלחה בתפקיד מוגדרת באמצעות מדדים ברורים שמציינים את רמת הביצוע המצופה מהחניכים. מבחן ההסמכה במודל תל"מ הוא מבחן מעשי, שמדמה מצב אמת ומסמיך את הלומד בביצוע פעולות נדרשות במסגרת התפקיד. המבחן נבנה כך שהוא בוחן בצורה מקיפה את כל היכולות שנרכשו במהלך ההכשרה.

שאלות לדוגמה שיכולות להישאל בשלב זה:

• מהן המטרות הסופיות של ההכשרה?

• אילו מדדים ישמשו להערכת הצלחת החניכים?

• כיצד ייראה מבחן ההסמכה וכיצד הוא ישקף את מצבי האמת בתפקיד?

  
  

דוגמה בהכשרת מורים:

 מבחן ההסמכה בהכשרת מורים יכול לכלול תרגיל שבו המורה נדרש להכין ולהעביר שיעור בכיתה אמיתית, תוך הפגנת שליטה בתכנים, ניהול כיתה אפקטיבי ושימוש בכלי הערכה. מבחן זה ייבחן את יכולתו של המורה להתמודד עם מצבים אמיתיים בכיתה ולשלב בין ידע תאורטי למיומנויות מעשיות.

שלב 4: תכנון רצף ההכשרה

בשלב זה מתבצע תכנון רצף ההכשרה. הכשרה זו נבנית בצורה מודולרית, כאשר כל שלב מתבסס על השלב הקודם. התהליך כולל הקניית ידע הדרגתי ותרגול מעשי שנבנים בצורה הדרגתית.

איך משלבים את מצבי תפקוד ברצף ההכשרה:

במסגרת תכנון רצף ההכשרה, יש לשלב מצבי תפקוד מדורגים. מצבי תפקוד אלו הם הסיטואציות האמיתיות שהחניכים יפגשו בתפקידם, והם נבנים בצורה הדרגתית כדי לאפשר לחניכים להכיר ולהתמודד עם המצבים המורכבים ביותר. התרגול של מצבי תפקוד לאורך ההכשרה מבטיח שהחניכים יוכלו ליישם את המיומנויות והידע שהם רכשו במצבים אמיתיים.

דוגמאות למצבי תפקוד בהכשרת מורים:

1. ניהול שיעור תחת לחץ זמן:

   • מורה נדרש לנהל שיעור תוך שמירה על לוח זמנים קפדני, למרות הפרעות בלתי צפויות, כמו תלמידים שמפריעים או בעיות טכניות. מצב התפקוד הזה בוחן את יכולת המורה לשמור על ריכוז ושליטה בכיתה, תוך עמידה ביעדים הפדגוגיים.

2. התמודדות עם תלמידים מתקשים:

   • המורה צריך לסייע לתלמידים שמפגינים קשיים בלמידה, תוך התאמת שיטות ההוראה לצרכים האישיים שלהם. מצב התפקוד הזה מדמה את הצורך בהתאמת ההוראה לתלמידים שונים, תוך שימוש במגוון כלים פדגוגיים והערכה מתמשכת.

3. ניהול דיאלוג עם הורים:

   • המורה מקיים פגישות עם הורים לדון בהתקדמות הילד, כולל הצגת תוכנית לשיפור הישגים או התמודדות עם בעיות התנהגות. מצב התפקוד הזה בוחן את יכולת המורה לנהל שיח אפקטיבי ולהתמודד עם הורים באופן מקצועי וממוקד.

4. הטמעת טכנולוגיות חינוכיות:

   • המורה מהשתמש בטכנולוגיות חינוכיות כמו משקחי "קהוט", הצגת סרטונים לימודיים או שימוש בתוכנת לניהול כיתה כדוגמאת "סמארטסקול" או "משוב". כל זה מתבצע תוך התמודדות עם בעיות טכניות ותגובה מהירה לקשיים שמתעוררים בזמן אמת. מצב התפקוד הזה בוחן את יכולת של המורה לשלב טכנולוגיה בהוראה ולהשתמש בה באופן מושכל ומקצועי.

     
     

תכנון מדויק של רצף ההכשרה מייצר תהליך למידה רציף, שמקדם הדרכה אפקטיבית לאורך זמן.

שלב 5: הוספת מורכבויות בהדרגה

בשלב זה, הוספת מורכבויות בהדרגה, מתווספים "גורמים מסבכים" למצבי התפקוד שתורגלו בשלבים הקודמים של ההכשרה. הכוונה היא להפוך את המצבים המוכרים למורכבים ומאתגרים יותר, כדי לוודא שהחניכים מסוגלים להתמודד עם תרחישים הדומים יותר למציאות, כפי שיחוו אותם בתפקידם בפועל.

ההעמקה במורכבויות מבטיחה שהחניכים לא רק יידעו להתמודד עם מצבי תפקוד בסיסיים, אלא גם יצליחו לתפקד במצבים מורכבים הדורשים אינטגרציה של מספר מיומנויות ופתרון בעיות בזמן אמת.

שאלות לדוגמה שיכולות להישאל בשלב זה:

• אילו מצבים מסובכים ניתן להוסיף כדי לאתגר את החניכים?

• כיצד לשלב את המורכבויות הללו בצורה הדרגתית?

• מהי הדרך הטובה ביותר להבטיח שהחניכים מתמודדים עם האתגרים בצורה נכונה?

  
  

דוגמה בהכשרת מורים: 

בשלב מתקדם בהכשרת מורים, ניתן להוסיף תרחישים שבהם המורים מתמודדים עם כיתה מגוונת הכוללת תלמידים עם צרכים מיוחדים, או עם תלמידים המפגינים קשיי התנהגות משמעותיים. מטרת תרחישים אלו היא לדמות את המורכבויות שהמורים יתקלו בהן במציאות ולסייע להם לפתח כלים לניהול מצבי קיצון בכיתה.

שלב 6: מבחן הסמכה מעשי מסכם

המסכם המעשי המסכם הוא מבחן מקיף שבוחן את כל מה שהחניכים למדו במהלך ההכשרה. המבחן נבנה כך שהוא מייצג בצורה המדויקת ביותר את מצבי האמת של התפקיד, ומשלב את כל הידע והמיומנויות שנרכשו. לא מדובר במבחן תיאורטי אלא במבחן ביצועי ומעשי, מן "טסט" נהיגה לפני הסמכה וקבלת אישור להוצאת רישון.

שאלות לדוגמה שיכולות להישאל בשלב זה:

• כיצד לבנות מבחן הסמכה שיבחן בצורה מקיפה את כל היכולות של החניכים?

• איך לוודא שמבחן ההסמכה מייצג את המצבים האמיתיים שהחניכים יפגשו בתפקיד?

• כיצד ניתן להשתמש בתוצאות מבחן ההסמכה לשיפור תהליך ההכשרה?

  
  

דוגמה בהכשרת מורים:

המבחן המסכם להכשרת מורים יכול לכלול העברת שיעור מורכב הכולל הפעלה של תוכנית לימודים, התמודדות עם תלמידים מאתגרים, ושימוש בכלי הערכה כדי לבדוק את התקדמותם. המבחן יבחן האם המורה מסוגל ליישם את כל הידע והמיומנויות שנרכשו בצורה אינטגרטיבית ואפקטיבית בכיתה אמיתית.

סיכום

מודל תל"מ הוא אחד הכלים היישומיים ביותר לפיתוח הדרכה בארגונים. הוא מאפשר לבנות תהליך הכשרה מותאם תפקיד, מבוסס ניתוח עמוק של משימות ויכולות, ונחשב אבן יסוד בעבודתם של מפתחי הדרכה מקצועיים. המודל מתמקד ביצירת תהליך הכשרה שיטתי ומבוסס תפקיד, שמוביל לרכישת מיומנויות פרקטיות ולהיערכות מיטבית למצבי אמת בשטח.

עם זאת, מודל ת"ל"מ מתאפיין במבנה מתודולוגי נוקשה, מה שעשוי להקשות על יישומו בסביבות עבודה דינמיות או משתנות. האתגר המרכזי הוא לשמר את המסגרת הסדורה של המודל – תוך התאמה חכמה לצרכים ולשינויים בשטח הארגוני.

---

מקצוע פיתוח ההדרכה מעניין אתכם? לא רוצים להפסיד תוכן רלוונטי?

בניתי לכם עמוד מרוכז עם תכנים חינמיים שיעזרו להבין את התחום, להכיר את האפשרויות ולהתקדם בקצב שמתאים לכם.

רוצים להבין איפה אתם עומדים באמת במסלול ההסבה ומה הצעדים המומלצים עבורכם?

אני מזמין אתכם לפגישת מיקוד אישית שבה נמפה יחד את נקודת הפתיחה, נזהה את החוזקות והפערים, ונשרטט את הצעדים האפשריים בנתיב שנכון לכם בהסבה - ללא כל התחייבות!